19 דצמבר 2011 / כ"ג בכסלו התשע"ב

הסופר הישראלי אתגר קרת (1967-) הינו מן הסופרים הישראלים המתורגמים ביותר לשפות זרות. כשהגיע לכינוס של הנהגת "לימוד" לדוברי רוסית בירושלים, הוא נתבקש, בין היתר, לחתום על תרגום של אחד מחמשת ספריו לשפה הרוסית. המבקש, אחד ממנהיגי "לימוד" לדוברי רוסית, עשה טובה לחבר שאוהב את ספריו קרת.

לאתר של אתגר קרת
http://www.etgarkeret.com/hebrew/

"אני אוהב מאד את התרגומים לספרי כיון שזוהי הזדמנות לקהל שאין לו דעה עלי, טובה או רעה, לחוות את הסיפור באורח בלתי אמצעי" הוא סיפר בחן רב לציבור שהגיע להרצאתו. הראיון וההרצאה אורגנו על ידי עובד הסוכנות היהודית לא"י, ואדים בלומין.

בהתכנסות נכחו צעירים וצעירות מרחבי חמ"ע, ארה"ב, אירופה, שמשתתפים בכינוסי "לימוד" לדוברי רוסית, מאז הקמתו לפני חמש שנים. קרת, שהינו פופולרי מאד ברוסיה אבל יותר מכך בפולין השכנה, היה כבר בכינוסי "לימוד" לדוברי רוסית. הוא היה אף עם רעייתו המוכשרת שירה גפן, אחותו של אביב גפן ובתו של יהונתן גפן.

סנדי כהאן

את דרכו לליבם של הקוראים בישראל ומחוצה לה הוא גולל בדרך מרתקת ואף הקריא בפני החבורה תרגום לסיפור קצר שחותם את ספרו האחרון שאף הוא ספר סיפורים קצרצרים ("פתאם דפיקה בדלת", זמורה ביתן 2010).

הכינוס נערך בחסות הפדרציה של ניו יורק ו"לימוד" לדוברי רוסית נתמך על ידי וועידת התביעות נגד גרמניה, הג'וינט, הסוכנות היהודית, מתיו ברונפמן ונדבנים נוספים.

סיפור חיים מרתק

אתגר קרת, בנם של אפרים ואורנה קרת, ניצולי שואה, גדל והתחנך ברמת גן. הוא בוגר בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן.

לעובדה שהוריו הינם ניצולי שואה יש השפעה על הספרות שלו. עוד בשנת 1995, בעודו סופר צעיר, התפרסם סיפור שלו בשם "צפירה" ונכתבה עליו ביקורת מורחבת של פרופסור נורית גוברין בקובץ "צפון" (ג' , התשנ"ה) בתוך "השואה בספרות של הדור הצעיר".

היכרותו הטובה והערכתו לסיפורי פול אוסטר ולתסריטים של קוונטין טרטינו ההוליבודי לא מונעים ממנו להבהיר כי "אני סופר יהודי" ו"אני מתחבר ליצחק בשביס זינגר שמספר סיפור".

 סנדי ליד קבר של דיזינגוף 

כששוחח עם הנהגת "לימוד" לדוברי רוסית הוא לא הסתיר את שורשי המשפחה במזרח אירופה. שם, בברנוביץ הפולנית-רוסית החל סיפור משפחתו. חיים צ'סלר הבהיר , במהלך השיחה, שהוא היה שמח לקיים כינוס "לימוד" גם שם, בברנוביץ, שבה הסתופפו-ערב מלחמת העולם השנייה- חסידי חסידות סלונים ומשכילים. עיירה יהודית, שטייטל מזרח אירופה ער מאד.

החיים שלו , כנער, היו חיים של נער שכותב סיפורים ש"אפילו חברי לא אהבו", הוא סיפר. ואז הוא התקבל לתכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. שם, התברר לאחד המרצים, שיש במסלול שלו צעיר מבטיח.

אבל ההתגלות לא הייתה קלה כלל ועיקר.

הוא עמד לנשור מן התכנית כיון שלא הגיעו בשעות הבוקר להרצאות.

מדוע אינך מגיע? שאל המרצה שביקש להשאירו במסלול בכל מחיר והוא ענה: "כי אני כותב סיפורים עד מאוחר וקשה לי להתעורר".

-אז תביא את הסיפורים שלך, אמר המרצה

-אני לא משוכנע שזה ישרת אותי כי אפילו חברי הקרובים סבורים שהסיפורים נקראים כסיפורים מוזרים.

והסיפורים שלו אוגדו על ידי אחד המרצים ויצא במסגרת ספרו הראשון, שלא זכה לשום התייחסות, ושמו "צינורות".

"געגועי לקיסינגר", ובמיוחד הסיפור הקצרצר "לשבור את החזיר", חדרו לבתי הספר התיכוניים בישראל ואף נלמדים שם.
ביחד עם הסיפורים הקצרצרים, שהינם סוגה (ז'אנר) בפני עצמו, הוא פירסם ספרי קומיקס עם רותו מודן ואסף חנוכה ("הוא פנה אלי", אומר אתגר קרת למשתתפי כינוס "לימוד" לדוברי רוסית).

כשהוא מספר על הסיפורים שלו, הוא מספר גם סיפורים קצרצרים על המשפחה שלו, כשכל סיפור קצרצר שלו על המשפחה יכול להדפס כסיפור קצרצר בפני עצמו באחד מספריו. הוא מספר את הסיפור על אחיו שנשפט, אולי היחיד מחיילי צה"ל, על פגניזם, כיון שהפך, מרוב שיעמום, את האנטנה שעליה שמר, לטוטם אינדיאני ולא עזר לו שאמר שקשר את השרוך של הנעל כשהואשם שהוא השתחווה לאנטנה.

מחד הוא ישראלי מאד, בשפת הרחוב הישראלית כל כך, ומאידך תורגמו, כעשרים מיצירותיו, סיפוריו וספריו, לאנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, רוסית, נורבגית ושבדית. "אני טס המון בעולם אך בעת האחרונה אני טס הרבה פחות כי אני חייב להיות בארץ יותר מבעבר ומסיבות אישיות לגמרי" הוא אומר.

הוא הבטיח שיעשה מאמץ להשתתף באחד מכינוסי "לימוד" לדוברי רוסית בשנת 2012,  ובהם יספר בודאי גם דרכו ביצירה ואולי גם על סרטיו "מלכה לב אדום" (שכתב וביים עם רן טל) שזכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ובפסטיבל מינכן.
דמות סטירית, קומית, אקדמית

הסופר אתגר קרת הוא מורה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובחוגים לכתיבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
"כמורה, אני חייב להיכנס לעורם של הכותבים ואני מנסה להוציא מהם את הכישרון שלהם. כאן אני ממש מאזן את הצורך שלי ככותב להתבלט. זה די מנוגד לאופיו אבל אני עושה זאת כאימון אישי ומתוך אהבה רבה למקצוע" הוא מסביר.

הוא מרצה מאז פרץ אל התודעה, עוד בשנת 1995, וסיפוריו "הצפירה" ו"לשבור את החזיר" נכללו במסגרת תכנית הלימודים לבחינות הבגרות.

הנה, מצד אחד, הוא סופר רציני שמתמקד בסיפורים קצרצרים ובתסריטים ארוכים, ומאידך הוא כותב סטירות כמו  סדרת הטלוויזיה האלמותית "החמישיה הקאמרית".

הוא זכה לפרסים בישראל אבל גם מעבר לים.

האחרון שבפרסים היה מפתיע במיוחד.

בארבעה עשר ביולי 2010, יום הבסטיליה, הוא עוטר כאביר מסדר אמנויות והספרות של צרפת, על תרומתו המשמעותית לאמנות ולספרות בצרפת וברחבי העולם. הפרס הוענק לו על ידי שר התרבות והתקשורת בצרפת.

גיבורו האופייני, הילד שעומד מן הצד ומתבונן על החיים בצורה אירונית לעיתים ומחוייכת לפרקים, יכול לספוק כפיים בהנאה, שהרי אחרי ככלות הכל הוא הפך ל"סטאר" מחוץ לגבולות רמת גן.